פסק-דין בתיק ת"א 1890-08

1.         התובעים, מר אלשראבי עבדאללה, עבד אלפתאח דוחאן מחמד, עבד אלמועטי הניה (להלן: " התובעים") היו בזמנים הרלבנטיים לתובענה, אסירים ביטחוניים אשר ריצו תקופות מאסר בבית הסוהר "אשל" בבאר שבע (להלן: "בית הסוהר"). התובעים 1 ו - 2 נדונו לתקופות מאסר ממושכות,  והתובע מס' 3 שוחרר ממאסר לאחר האירוע נשוא התובענה.

התובעים הגישו כנגד הנתבעת, מדינת ישראל - שירות בתי הסוהר (להלן: " הנתבעת"), תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו להם, בעקבות חיפוש פתע אותו ערכה הנתבעת ביום 15.01.2007 בשעה 23:15 או בסמוך לכך (להלן: " האירוע" או " חיפוש הפתע"), המהווה לטענתם " תקיפה" כהגדרתה בסעיף 23 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), התשכ"ח - 1968.

לצורך הוכחת נזקי הגוף שנגרמו לתובעים, מסתמכים התובעים על מזכרים רפואיים, אשר נערכו על ידי המרפאה בבית הסוהר, אך נמנעו מלצרף חוות דעת רפואית, כמתחייב מתקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984.

התובע מס' 3 הינו תושב עזה, וכניסתו לתחומי מדינת ישראל לא התאפשרה במועד ההוכחות שנקבע. כתוצאה מאי התייצבותו נמחק תצהירו, אך תביעתו עדיין נותרה תלוייה ועומדת, מאחר וב"כ התובעים ביקש להוכיח את תביעתו באמצעות עדים אחרים (התובעים 1 ו - 2).

אין מחלוקת כי, הנתבעת הינה האחראית על המתרחש בבית הסוהר כלא "אשל", בו שהו הנתבעים עת בוצע חיפוש הפתע.

חיפוש הפתע התבצע באמצעות יחידת "מצדה" - יחידת השתלטות מטעם שירות בתי הסוהר (להלן: " יחידת מצדה"), על תא מס' 2 וכן על תא מס' 25 (התא בו שהו התובעים ביחד עם אסירים נוספים). חיפוש הפתע נדרש עקב מידע מודיעיני שהתקבל, אודות הימצאות חפצים  אסורים, באמצעותם מתכוונים האסירים לתקוף את אנשי הסגל של בית הסוהר.

במהלך החיפוש נגרמה תקלה מבצעית - הסוהרים הצטיידו במפתח שגוי ולא הצליחו להיכנס לתא 25. לפיכך, נדרשו הסוהרים להמתין מספר דקות מחוץ לתא עד אשר יובא המפתח התואם ובמקביל הכריזו בפני האסירים כי אמור להתבצע חיפוש, וכי עליהם לרדת מהמיטות. אין ספק כי תקלה זו פגמה ב'אפקט ההפתעה' של החיפוש (ראו עדותו של "לוחם 101" בפרוטוקול מיום 09.03.2011, עמוד 17, שורות 17-21 וכן בכתב תביעה אשר הגיש תובע 2 לבית המשפט לתביעות קטנות, אשר מאשר כי דלת הכניסה לתא - נתקעה).

2.         כל אחד מהתובעים הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו.

3.         הנתבעת הגישה שני תצהירי עדות ראשית מטעמה, האחד של "לוחם 101", מפקד יחידת מצדה, והשני  של מר יוסי מקדש, מי ששימש בתקופה הרלבנטית כמפקד בית הסוהר.

4.         הצדדים סיכמו טענותיהם, כל אחד לשיטתו הוא.

טענות הצדדים

5.         התובעים טוענים כי הסוהרים נכנסו לתא, תוך כדי שהם מכוונים את רוביהם כלפיהם ומפעילים אלימות מילולית ופיזית כנגדם, כתוצאה מכך - נגרמו להם פגיעות גופניות.

מנגד, טוענת הנתבעת כי פעלה בעקבות מידע מודיעיני ומתך חשש לפגיעה בחיי סוהרים וכי פעולותיה אינן חורגות מגדר מתחם הסבירות, וכי היה צורך בפעולות הפיזיות שננקטו וזאת, לאור התנגדות התובעים לשתף עמה פעולה לביצוע החיפוש וכי הנתבעת פעלה בזהירות ובמיומנות, תוך דאגה לשלום התובעים והלוחמים שהשתתפו בחיפוש.

הפלוגתאות בתובענה

6.         אציין תחילה, כי מצאתי לקבל טענות התובעים כי על אף שמדובר בתובעים אשר מרצים עונשי מאסר לתקופות ארוכות, בגין מעשים חמורים שביצעו, ואולם אין בעובדה זו כדי ליתן לגיטימציה להשתמש נגדם בכח בלתי סביר, והדעת אינה סובלת התנהגות אלימה כנגד כל אסיר באשר הוא.

בענייננו, אין חולק כי הופעל כח כלפי התובעים לצורך ביצוע החיפוש. הפלוגתא העיקרית עליה יש ליתן את הדעת הינה בשאלה - האם הכח אשר הופעל מטעם הנתבעת הינו בגדר כח סביר ומידתי או שמא הנתבעת חרגה מגדר המותר והראוי.

המחלוקת כאמור, בתיק דנן, נסמכת בעיקרה בדבר נסיבות עובדתיות של המקרה הספציפי ומתבססת על מהימנות העדים והראיות אשר הוצגו בפני בית המשפט.

תובע מספר 1- אלשראבי עבדאללה